מה באמת עושה המוח בזמן עוררות ואורגזמה
אז ככה, רוב האנשים חושבים שסקס זה בעיקר מגע בין גופים, נכון? אז לא בדיוק! המוח שלנו מתחיל לעבוד הרבה לפני שהגוף בכלל נכנס לתמונה. לפעמים זה קורה מוקדם מדי, לפעמים לא בקצב שאתה מצפה. וכמובן, התאמת האמת לא תמיד כזו פשוטה, אני יודע…
לפני כל גירוי אמיתי
אז מה קורה בהתחלה? אזורים חושיים במוח מתחילים לפעול. וזה לא איזה רומנטיקה, חברים, זו פשוט תקשורת בסיסית בין העצבים לקורטקס. אצלי, אצל נשים, כל אחד מהאזורים (הדגדגן, הנרתיק, וצוואר הרחם) פועל באופן נפרד — כל אחד יכול להוביל לאורגזמה, אם כמה מהם פועלים יחד, התגובה היא הרבה יותר חזקה. מה, לא סוד, נכון?
ולגברים? אצלם זה הרבה יותר פשוט, דרך אחת עיקרית. פחות ווריאציות. זה לא טוב יותר או פחות טוב — זה פשוט חיווט אחר.
והכי חשוב — רוב האנשים בכלל לא מרגישים את השלב הזה. המוח מתחיל להכין את הכל בשקט, אף אחד לא שואל אותו.
אם אתם זקוקים לפירוט המלא בפורמט ישיר יותר, גרסת הווידאו זמינה גם כן – https://xxx-porno.org/he/. זוהי סקירה פשוטה של אותם מנגנונים – בלי סיפור סיפורים, רק העובדות כפי שהן. בכנות, לחלק מהאנשים קל יותר לעקוב אחרי זה ככה.
כשסוף סוף מתחילים להרגיש את התגובה
אז רגע, עכשיו זה מתחיל להיות מעניין! מגע מפעיל את החלק בלבול המוח, הלוב האחורי, שמחליט אם להתחיל את התגובה המינית בכלל. אם החלק הזה לא מגיב מספיק — סטרס, דיכאון או כל דבר אחר — התגובה לא תעלה או תפסיק באמצע. וזה לא סוד.
לאחר מכן, ההיפוקמפוס מתחיל לשלוף אסוציאציות. אולי ריח מסוים, אולי זיכרון ישן, אולי בכלל כלום. לפעמים זה עוזר, לפעמים זה מסיח את הדעת. זה תלוי באדם ובזמן.
ואז — הכניסה של האמיגדלה. החלק הזה במוח אחראי גם על פחד וגם על רצון. הוא בודק את הרלוונטיות הרגשית ומחליט אם להמשיך לשלוח את האותות. אם הוא מגיב חזק מדי או אם יש בעיות במערכת — ההתנהגות משתנה. זה קורה גם בהפרעות נוירולוגיות מסוימות, כמו היפר-סקסואליות. הכל פשוט.
לפני האורגזמה
המוח האחורי (הקבוצת תיאום) מתחיל להפעיל את השרירים — ירך, בטן, ישבן — הכל מתחיל להתכנס. לא מדובר כאן על תשוקה רגשית, זה פשוט עיבוד תיאום מוטורי. כל לחץ שמופיע עוזר להגדיל את זרימת הדם ומפעיל את העצבים לשלוח עוד יותר מידע למוח.
אצלי המוח הקדמי לפעמים יתחיל להפעיל תמונות או פנטזיות מיניות אקראיות. זה לא איזה תהליך פסיכולוגי מעמוק, זה פשוט "רעש" ממה שהמוח עושה.
הכאב הרבה יותר קל בשלב הזה, כי הקורטקס הקדמי מסנן את זה. כל זה לא קשור לפואטיקה — זה פשוט מה שהמערכת עושה.
וכשזה קורה – אורגזמה!
אז כאן, מה שנקרא, עוצר הכל. הקורטקס האורביטופרונטלי, שמנהל את כל ההחלטות שלנו, שותק. וזו הסיבה שהתגובה מרגישה "מחוץ לשליטה". לא מדובר כאן על עומק רגשי — זה פשוט זמן להשהיית שיקול הדעת.
ולא נשכח את ההורמונים:
- אוקסיטוצין — שהמוח משחרר ומפיץ בעזרת ההיפופיזה. לנשים זה גורם לכיווץ הרחם. אצל כולם זה מקל על הכאב ומחזק קשרים. כן, זה לא סוד מיני, פשוט הורמון שפועל ככה.
- דופאמין — שמגיע ממרכז ventral tegmental והולך ישירות אל nucleus accumbens. אותו מסלול שבו משתמשים גם במערכת התמריצים, התמכרויות, רצון ומוטיבציה. אם המערכת מסכמת שזה היה טוב, הדופאמין משדר לנו רצון לחזור על זה.
- ווסופרסין — עולה בזמן עוררות גברית ויורד אחרי שפיכה. יש לו השפעה על הקשר והקשרים, ולפעמים גם על תוקפנות. הכל תלוי בהקשר.
לא צריך סודות, חברים, כל זה פשוט ביולוגיה שעושה את העבודה.
אחרי האורגזמה
אחרי זה, המערכת חוזרת למצב פאסיבי — הלב מאט, הנשימות עולות, אנחנו נכנסים להילוך נמוך. זה לא מצב של הרגשה, זה פשוט "הפסקה".
הסורוטונין עולה וגורם לרוגע או לשעמום המיידי אחרי. לפעמים אנשים חשים קרבה רגשית אחרי — אוקסיטוצין שוב עולה בצורה חזקה, במיוחד אצל נשים.
ועוד משהו מעניין: אוקסיטוצין גם מקל על כאבי ראש ומפחית תחושת כאב אחרי סקס קצת יותר קשוח, אבל בהסכמה. כולם חושבים שזה משהו רגשי, אבל זה פשוט המנגנון שמווסת את הגוף.
